גאורגיה: מדריך לטיול מישראל
גאורגיה משלבת עיר, הרים ויין, במרחק טיסה ישירה של כשעתיים וחצי לטביליסי או לבטומי. בעלי דרכון ישראלי נכנסים בלי ויזה ויכולים לשהות עד שנה. המטבע הוא לארי (GEL), השקעים מסוג C/F, ומוניות מזמינים לרוב באפליקציה.
עודכן: 29 בספטמבר 2026
צילום: ROMAN ODINTSOV / Pexelsבוחרים שדה
טביליסי לעיר ולצפון, בטומי לים ולמערב, קוטאיסי למרכז.
מתכננים את ההרים
קזבגי בדרך הצבאית הגאורגית, או סוואנטי לטרקים ארוכים יותר.
מחליטים על נהג או רכב
הכבישים ההרריים מאתגרים. הרבה מטיילים לוקחים נהג מקומי ליום.
טביליסי
- העיר העתיקה ומרחצאות הגופרית באבנוטובני, עם כיפות הלבנים.
- מבצר נריקלה, ברכבל או ברגל, עם תצפית על העיר.
- בית הכנסת הגדול של טביליסי, בעיר העתיקה.
- שדרות רוסתוולי, והגשר המודרני ״גשר השלום״.
- מצחטה, הבירה העתיקה, כחצי שעה מהעיר: מנזר ג׳ווארי וקתדרלת סווטיצחובלי, ברשימת אונסק״ו.
הרים, יין וים
- קזבגי (סטפנצמינדה): הדרך הצבאית הגאורגית צפונה, עם כנסיית גרגטי מתחת להר קזבק. הדרך נסגרת לפעמים בחורף בגלל שלג.
- קחטי: אזור היין, עם יקבים, יין בכדי חרס (קווברי) והעיירה סיגנאגי.
- בטומי: עיר נופש על הים השחור, עם טיילת ארוכה. החוף עשוי חלוקי אבן.
- סוואנטי: הרים גבוהים ומגדלים עתיקים, לטרקים. רחוק, ומגיעים בטיסה פנימית או בנסיעה ארוכה.
כסף, התניידות ונהיגה
- המטבע: לארי. בערים משלמים בכרטיס, בכפרים ובשווקים צריך מזומן.
- מוניות: הדרך הנפוצה היא אפליקציה, שבה המחיר ידוע מראש.
- מהשדה בטביליסי יש אוטובוס עירוני למרכז, ומוניות.
- נהיגה עצמית אפשרית, אבל תרבות הנהיגה אגרסיבית והכבישים ההרריים צרים. נהג מקומי ליום הוא פתרון נפוץ.
מתי לנסוע
מאי-יוני וספטמבר-אוקטובר נוחים לעיר ולהרים. בקיץ טביליסי חמה, וזה הזמן של בטומי והטרקים הגבוהים. באוקטובר עונת הבציר בקחטי. בחורף יש סקי בגודאורי.